טנא פרוסט בע"מ נ' אוחנה שמואל ואח'

החלטה

זוהי בקשה, נתמכת בתצהיר מפורט, לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.

מדובר בתביעה על סך של 12,605.54 ₪, מיום 23/1/2002, שניתן בה בעבר פסק דין בהעדר הגנה, פסק דין שבוטל לפי החלטה מיום 21/3/10.

הנתבעים טוענים כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להטחת הוצאות, שכן מדובר בתביעה שסיכויי ההצלחה שלה קלושים, ללא ראיות של ממש, ובשל מצבה הכלכלי של התובעת אשר אינה פעילה מזה למעלה מ- 10 שנים, חברה ללא נכסים, ללא בעלים, המציינת תיבת דואר בלבד למסירת מסמכים ללא כתובת רשומה ולה חובות רבים.

חרף ההחלטה המורה לתובעת ליתן תגובתה לבקשה, זו לא התקבלה לתיק עד היום.

המסגרת המשפטית קבועה בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999.

בבואי ליישם את הוראות הדין על המקרה שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. מטרתו של סעיף 353א לחוק החברות, להבטיח תשלום הוצאות הנתבע במקום בו התובעת היא חברה בע"מ. משכך, המבחן העיקרי הינו איתנות הכלכלית של התובעת ויכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים אם יזכו בדין.

לאחר עיון במסמכים הרבים שצורפו לבקשה, אני למדה כי מצבה הכלכלי של התובעת הינו כזה המצדיק הטלת ערובה להבטחת הוצאות. החברה אינה פעילה מזה שנים רבות ולא ידוע על נכסים וזכויות שיש בידיה.

אי לכך, אני קובעת כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה כספית בסך של 2,500 ₪.

אני מורה לתובעת להפקיד את סכום הערובה תוך 30 יום מהיום בקופת בית המשפט, אחרת תדחה התביעה כמצוות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

למען הסר ספק, ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים.

המזכירות תמסור החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: